פילוסופיה של התפיסה

פילוסופיה של התפיסה עוסקת באופייה המנטלי־תודעתי של התנסות חושית־תפיסתית. ראשית, תחום זה כולל סוגיות כמו הבדלים בין התנסות תפיסתית לשאר מצבי תודעה – כגון האמנה (belief) ושיפוט מחד גיסא, ותחושות כמו כאב ועונג מאידך גיסא. דיונים אלו בפילוסופיה של התפיסה נסבים הן על הפונקציונליות של התנסויות תפיסתיות והן על אופיים של תכנים תפיסתיים. בהקשר זה נדון גם מעמדו של האופי הפנומנולוגי של תפיסה (כלומר, הדרך שבה צבע אדום, למשל, "מופיע" לנו בתודעה), שלכאורה מייחד התנסויות חושיות משאר מצבים קוגניטיביים. שנית, פילוסופיה של התפיסה עוסקת במעמדה האפיסטמי (הכרתי) של תפיסה חושית: נחקרים היבטים של התנסות תפיסתית שהופכים אותה למקור לידע על העולם החיצוני, נדונות שאלות כגון אם או כיצד אפשר להצדיק האמנות באמצעות התנסות תפיסתית; אם התנסות תפיסתית נעדרת תוכן מושגי, כיצד ייתכן שהיא מצדיקה האמנות ומהווה מקור לידע; אם מצבים קוגניטיביים, כמו האמנות, עשויים להשפיע על התנסויות תפיסתיות, ואם כן, מהן ההשלכות לגבי מעמדה ההצדקתי של תפיסה חושית ועוד.

מחקר בתחום פילוסופיה של התפיסה באוניברסיטת בר-אילן -