ד"ר תמר לבנון
פילוסופיה חדשה ובפרט לייבניץ; פילוסופיה של התהליך (process philosophy) ובייחוד המופע שלה בתחילת המאה העשרים בעבודתם של אלפרד נורת' וייטהד וויליאם ג'יימס ואנרי ברגסון; תודעת הזמן; היסטוריה של הפילוסופיה.
קורות חיים
ד"ר תמר לבנון הצטרפה לסגל המחלקה לפילוסופיה בשנת 2012 ועיקר עיסוקה הוא בהיסטוריה של הפילוסופיה ובפרט במופעים של פילוסופיה תהליכית, פילוסופיה הרואה את הרעיונות של זמן, תנועה, שינוי ומעבר (transition) כיסודיים בניתוח הממשות והתודעה האנושית.
מחקר
השלמתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללה למנהל (2001), תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה (2004) ותואר שלישי בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה (2010). את עבודת הדוקטורט כתבתי בנושא: "על תנועה כמצב של שינוי: המטאפיזיקה של התנועה של לייבניץ ושל וייטהד". לאחר סיום הדוקטורט השלמתי פוסט־דוקטורט במרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, באוניברסיטה העברית בירושלים (2011–2012).
לפני שהשתלבתי כחברת סגל באוניברסיטת בר־אילן לימדתי במדרשת עין פרת, במדרשת אלון ובתוכנית "אלול". ההוראה במוסדות אלו היתה מרתקת בזכות המפגש בין צעירים וצעירות בתחילת שנות העשרים ולעתים אף צעירים יותר ובין הטקסטים שנלמדו – שילוב של שירה, ספרות יפה ופילוסופיה (בעיקר אקזיסטנציאליזם, פילוסופיה קיומית). באותה שנה הצטרפתי גם לוועד המנהל של IPN (International Process Network). ארגון זה נועד לקדם ולתמוך בשיח בין חוקרים המתמחים בפילוסופיה של התהליך (process philosophy) באמצעות כנסים ופרסומים. אחד ממוקדי העניין המרכזיים של הארגון הוא הפילוסופיה של אלפרד נורת' וייטהד, שנחשב בעיני ארגון זה בתור הפילוסוף של תהליך בה"א הידיעה. החברות בארגון זה, לצד פעילויות אקדמיות רבות אחרות, מזמנת לי קשרים רבים והדוקים עם הקהילה העוסקת בתחום של פילוסופיה תהליכית, ובעיקר בגרמניה.
נוסף על כך, חברותי בוועדה של משרד החינוך למקצוע הפילוסופיה (משנת 2017 ואילך) מאפשרת לי להטמיע את אמונתי בנחיצות הוראת הפילוסופיה בבתי ספר תיכוניים כדי לעודד מחשבה עצמאית וביקורתית בגיל קריטי זה, על סף היציאה לחיים עצמאיים. מדעי הרוח, ובפרט לימודי פילוסופיה, מעודדים חשיבה ביקורתית ועצמאית. סוקרטס, אולי הפילוסוף הידוע ביותר שנגזר דינו למות בשתיית כוס רעל אמר כי "חיים שאין בהם חקירה לא ראוי לו לאדם לחיותם". הוא היה מוכן למות בעבור אמונה זו. סוקרטס אינו מספק לנו תשובות, אלא מערער על אמונות שלקחנו מאחרים כמובן מאליו או שאימצנו מבלי לתת עליהן את הדעת. אם כך, הפילוסופיה מלמדת אותנו שיעור בצניעות. היא מעניקה לנו חכמת מה, אומר סוקרטס, חכמה שהיא לפי מידתו של אדם היודע כי אינו יודע וכי הדבר החשוב ביותר הוא החיפוש, הסקרנות והפליאה.
(בלשונית מחקר)
השאלה שמעסיקה אותי במחקרי היא שאלת השינוי והתנועה. נתחיל עם שינוי ונחשוב על הדוגמה שלהלן: אני לא מי שהייתי לפני עשרים שנה, אבל אני גם לא מי שקוראת עכשיו שורות אלו. מה הופך אותי אם כך לזהה במובן מסוים למי שהייתי (כלומר מה הופך את מי שהייתי ואת מי שאני עכשיו לאותו אדם) ולשונה מהקוראת? כדי להבין שינוי אנו צריכים להבין איך משהו הוא different and yet the same. באיזה מובן הוא שונה? ובאיזה מובן הוא the same? למעשה, עד היום מתווכחים בניהם החוקרים על אודות האפיון הנכון של שינוי, אפיון שמערב בתוכו מחשבות על זהות, הבדל וזמן.
והערה בעניין זה – מהם היחסים בין שינוי וזמן? האם השינוי הוא בתוך הזמן או מה שיוצר את הזמן? אחת הדרכים לאפיין שינוי היא לפרק אותו לשרשרת של מצבים ולטעון שהיכן שיש שינוי יש שינוי של מצבים וכי כך הוא צריך להיות מובן. לפי טענה מתחרה, מצב של שינוי הכרחי בעבור שינוי בכלל והוא קודם לשרשרת של מצבים. המעבר בין מצב למצב אינו יכול להיות מפוענח על ידי פירוק למצבים סטטיים נפרדים. אפשר לחשוב על תנועה בהקשר זה, האם תנועה מתמצה בסדרה של מיקומים? האם תנועה זה להיות במקומות שונים בזמנים שונים ותו לא? יש מי שטוען, ואלו הם תומכי ההסבר הדינמי, שישנו מצב של שינוי המאפשר את המעבר עצמו.
דוגמה טובה להבנת הרכיב הזה נותן לנו ויליאם ג'יימס בפרק הידוע שלו "זרם המחשבה" (ידוע יותר בתור "זרם התודעה") בספרו "עקרונות הפסיכולוגיה" שראה אור בשנת 1890. נניח שאנו מנסים להתחקות אחרי שרשרת המחשבות שהביאה אותנו לחשוב על X. זה קורה לנו לעתים, אנו שואלים את עצמנו איך הגענו לחשוב על משהו מסוים. כאשר אנו מתחקים אחרי זרם המחשבה אנו מגלים שיש לו איכות דינמית, שהוא זורם, ואף אנו מגלים כי כאשר אנו עוצרים אותו ומפרקים אותו ליסודותיו אנו מאבדים את המזג הדינמי שלו. הניסיון להתבונן בזרם התודעה הוא כמו הניסיון להדליק את האור כדי להביט בחושך, או לעצור סביבון כדי להתחקות אחר תנועתו, כך אומר לנו ג'יימס. הדבר ברור אם כך: המחשבה שלנו אינה כוללת רק דברים שאפשר לכנותם בשם, כמו "שולחן" או "ספר". היא כוללת את המעבר בין מחשבה מוצקה כזו לאחרת, בין דימוי לדימוי, מעבר זה מהווה מעין רקמה שמחזיקה את הדברים מאחור ובלעדיה לא היתה מחשבה.
רכיב המעבר הוא זה שמעסיק אותי בעבודתי, אותו רכב שלמעשה אי אפשר לדבר עליו. אני עוסקת במופעים השונים שלו בהיסטוריה של הפילוסופיה, לא רק בתודעה אלא במקומו בממשות עצמה. מוזמנים לשמוע על המחשבה המקורית והמרתקת שמציעים הפילוסופים ויליאם ג'יימס והנרי ברגסון למצב שבו האמת מטושטשת בפודקסט "גבוהה גבוהה" של תאגיד השידור הישראלי "כאן" בפרק שבו דיברנו על "פייק ניוז, אמת ושקר: הפילוסופיה הפרגמטית להכרת המציאות"
קורסים
ויליאם ג'יימס: פסיכולוגיה, מטאפיסיקה, פרגמטיזם
הפיסיקה של אריסטו
חוויה והתנסות: אחדות התודעה
הבעיה המטאפיסית של שינוי
על ממשותם של יחסים
פירסומים
- “Organism and Harmony: Leibniz’s Thought at the Turn of the Twentieth Century,” The Leibniz Review Volume 28, 2018, pp. 67-79.
- ‟The Trails of the Unspoken: Bergson and Whitehead on Language and Time,” Process Studies, Volume 47, 2018, pp. 47-61.
- “Leibniz and Whitehead on a State of Change and the Constituting of Motion,” forthcoming, Cambridge Scholars Publishing, ESPT series.
- “On the Classification of Forces and the Reality of Motion in Leibniz’s Metaphysics,” Iyyun, Volume 66, 2017, pp. 151-170.
- “William James in Search of the ‘Minimum of Dynamism’ in Temporal Experience,” The Philosophical Forum, Volume 48, 2017, pp. 31-47.
- “Reid on Leibniz’s Monad and the Conceptual Priority of the Whole,” The International Philosophical Quarterly, Volume 57, 2017, pp. 81-95.
- “Thomas Reid, William James and the Evolution of the Idea of the Specious Present,” History of Philosophy Quarterly. Volume 33(1), 2016, pp. 43-61.
- “Relation, Action and the Continuity of Transition,” in Dolev, Y. & Roubach, M. (Eds.). Cosmological and Psychological Time (Boston Studies in the History of Science. Dordrecht: Springer, Volume 285, 2016, pp. 125-142.
- “The Grounding of Phenomenal Continuity: Reevaluation of Whitehead’s Criticism of Leibniz,” Journal of Philosophical Research Volume 40, 2015, pp. 237-260.
- With Ohad Nachtomy, “Oneness and Substance in Leibniz’s Middle Years.” The Leibniz Review. Volume 24, 2014, pp. 69-91.
- “The Concept of Transition and its Role in Leibniz’s and Whitehead’s Metaphysics of Motion.” Studies in History and Philosophy of Science Part A, Volume 42, Issue 2, June 2011, pp. 352-361. A Reply to Anja Jauernig’s article, “Leibniz on Motion and the Equivalence of Hypothesis.” The Leibniz Review, Volume 20, 2010, pp. 139-150.
אמצעי התקשורת
"פייק ניוז, אמת ושקר: הפילוסופיה הפרגמטית להכרת המציאות", פרק בהסכת "גבוהה גבוהה" של תאגיד השידור הישראלי "כאן".
תאריך עדכון אחרון : 23/04/2023
