ד"ר אפרת רם טיקטין
קורות חיים
ד"ר אפרת רם טיקטין הצטרפה לסגל המחלקה לפילוסופיה בשנת 2009 ומתמחה בתחומים ביואתיקה, אתיקה יישומית, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה של החינוך.
ד"ר אפרת רם טיקטין השלימה תארים ראשון, שני ושלישי באוניברסיטת בר־אילן. תואר ראשון במדעי החברה (בהצטיינות יתרה), תואר שני בפילוסופיה במגמת ביואתיקה (בהצטיינות) ותואר שלישי בפילוסופיה פוליטית וביואתיקה; "צדק חלוקתי בתחום הבריאות" היא כותרת עבודת הדוקטורט שלה.
בשנים 2009–2011 ערכה ד"ר רם טיקטין התמחות פוסט־דוקטורט בקריה האקדמית אונו ושימשה עורכת משנה של כתב־העת של המרכז למשפט רפואי וביואתיקה.
נוסף על הוראה ומחקר, ד"ר רם טיקטין חברה בוועדת הביקורת ובוועדת המשמעת של אוניברסיטת בר־אילן ומשנת 2015 היא חברה בוועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) ובוועדת חוק החולה הנוטה למות של המרכז הרפואי שיבא, תל השומר בעניין חולה הנוטה למות.
במרס 2020, בעת מגפת הקורונה, היתה ד"ר רם טיקטין שותפה בצוות לתעדוף הקצאת מכשירי הנשמה למטופלים.
מחקר
העיסוק במדעי הרוח מביא לפיתוח מיומנויות חשיבה ביקורתית, מעודד אימוץ משקפיים אלטרנטיביים להתבוננות על המציאות וסולל את הדרך לפיתוח רעיונות מקוריים. אוניברסיטת בר־אילן היא המרכז האקדמי היחיד בישראל שמכשיר סטודנטים וסטודנטיות לתארים מתקדמים, בדגש הפילוסופי של התחום. מרבית הקורסים שלנו הם בפורומים מצומצמים, 12–25 סטודנטיות וסטודנטים, דבר המאפשר דיונים עומק והשתתפותם של כל הנוכחים, במקום הוראה פרונטלית, ובהתאם, גם נוצרים יחסים קרובים וחמים בין הסגל לסטודנטים.
נושאי המחקר שלי נוגעים בשאלות אתיות שאנו נתקלים בהם ביום־יום והקו המנחה אותי הוא הניסיון להציע תאוריה מפורטת וסדורה באופן כזה שתוכל להשיב על סוגיות תאורטיות מחד גיסא, ולשמש בסיס ליישום התאוריה בחיים, במדיניות ציבור, ובעיקר, בסוגיות בריאות, מאידך גיסא. להלן דוגמאות אחדות.
בעבודת הדוקטורט ובכמה מאמרים שכתבתי לאחריה פיתחתי והרחבתי תאוריה אחידה לצדק חלוקתי בתחום הבריאות, קרי תאוריה שעקרונות החלוקה בה נגזרים מעקרונות־העל של תאוריה של צדק ומתוכנו של הטוב המועמד לחלוקה. במחקריי, אימצתי את עקרון המספיקותנות, שהציג באופן גולמי הארי פרנקפורט, ושכללתי אותו הן במתן הסבר לקביעת סף המספיקות באופן שאינו שרירותי והן בניסוח שני עקרונות של מספיקות משוקללת להקצאת משאבים. היום, גישת המספיקות נחשבת גישה ראויה ורצינית, אבל בעת פרסום הדוקטורט היא זכתה לקיתונות של ביקורות בספרות והיו גם מי שדחו אותה על הסף. מתוך השאיפה שהדיון התאורטי יניב גם ערך מעשי בתחום חשוב זה של צדק חלוקתי בבריאות, נוסחה רשימה מפורטת של יכולות תפקודיות אנושיות בסיסיות בבריאות, שלאורה אפשר לבצע תעדוף בנסיבות של חוסר במשאבים.
נושא זה מתחבר למחקריי בתחום אתיקה במצבי קיצון, תחום שלמרות חשיבותו נמצא עדיין בחיתוליו. אני מזמינה אתכם לצפות בהרצאה שנשאתי על קביעת קדימויות בין מטופלים בנסיבות של חוסר חמור במשאבים – בעקבות ניתוח ההחלטות האתיות שקיבלה משלחת צה"ל להאיטי לאחר רעידת האדמה שהתרחשה שם בשנת 2010. התובנות שאני מציגה במחקר התגלו רלוונטיות לשאלת הקצאת מכונות הנשמה שהתעוררה במהלך מגפת הקורונה בארץ ובמדינות אחרות.
https://www.youtube.com/watch?v=m7dhl0e8IAc&t=461s
הביואתיקה הישראלית על היבטיה המשפטיים, הרפואיים והאתיים, גם היא במרכז עבודתי. אסופת המאמרים שערכתי עם פורפ' גיל סיגל בנושא זה מציעה מבט פרשני רחב על מקורותיה של הביואתיקה הישראלית, נבדלותה בסוגיות קליניות־אתיות בראשית החיים, בסוף החיים ובמדיניות הקצאת המשאבים.
על השאלה אם הורים רשאים להשתמש בזרע בנם שנפטר לצורך הולדת צאצא – שאלה שהגיעה בשנים האחרונות לפתחם של בתי המשפט בארץ ובעולם – אני מזמינה אתכם לצפות בהרצאות שלהלן. אציין שהצעתי היא במקום להתמקד בשיח של זכויות, לבסס שיח של סולידריות חברתית.
הולדה לאחר המוות https://www.youtube.com/watch?v=VnhOFiGZhJg&t=480s
הולדה לאחר המוות חלק שני https://www.youtube.com/watch?v=atrhn6_XmsI&t=120s
סוגיות אחרות שמעסיקות אותי וביואתיקנים רבים יכולות להיתפס עתידניות, אך הן בוודאי לא דמיוניות, למשל, ההשלכות האפשריות של התערבויות שתכליתן השבחה מוסרית של יחידים ושל אוכלוסיות באמצעים ביו־רפואיים (Biomedical Moral Enhancement). את האפשרויות החדשות של השבחה גנטית אני בוחנת בכלי ניתוח וביקורת מתחום הפילוסופיה הפוליטית ומתמודדת עם שאלות כגון חוסר שוויון פוליטי בחלוקה של זכויות וחרויות, באילו תנאים מתעורר חוסר שוויון כזה, אני גם מציעה דרכים שבהן אפשר לעקוף את הקשיים כדי ליהנות מתרומתו של פרויקט השבחה שכזה.
קורסים
א. פילוסופיה של המוסר
מבוא לפילוסופיה של המוסר
שאלות של צדק ומוסר במצבי חירום
זהות וסוכנות
ב. פילוסופיה פוליטית
צדק חברתי ובריאות
זכויות אדם וצדק גלובלי (סמינריון והרצאה)
תיקון עוולות חברתיות לפי ג'ון רולס ואמרטיה סן
אידיאלים של חלוקה (הדרכה אישית)
העמדה השוויונית ומתנגדיה
תאוריות של צדק חלוקתי
ג. ביואתיקה
סמינר יישומי בביואתיקה (סמינריון)
טקסטים וטיעונים מרכזיים בביואתיקה (הדרכה אישית)
אתגרים מוסריים באתיקה רפואית
סוגיות באתיקה רפואית – בחינה ביקורתית של החקיקה בישראל (הרצאה וסמינריון)
אנושי ואנושי יותר – על היבטים אתיים של טכנולוגיות פריון, בחירה גנטית והשבחה (הדרכה אישית)
ביואתיקה ישראלית
ד. הפילוסופיה של החינוך
בחינה פילוסופית של ילדות וחינוך
פירסומים
ספרים (עורכת)
Gil Siegal & Efrat Ram-Tiktin (eds.), Blue and White Bioethics – Israeli Perspectives. Mossad Bialik, 2015. (In Hebrew)
מאמרים
1. Ram-Tiktin, E. (2011). "Setting Priorities among Patients Under Circumstances of Severe Scarcity –The IDF Humanitarian Mission to Haiti," Journal of Health, Law and Bioethics, 4: 116–160. (In Hebrew)
2. Ram-Tiktin, E. (2011). "A Decent Minimum for Everyone as a Sufficiency of Basic Human Functional Capabilities," American Journal of Bioethics, 11(7): 24–25.
3. Ram-Tiktin, E. (2012). "The Right to Health Care as a Right to Basic Human Functional Capabilities," Ethical Theory and Moral Practice, 15(3): 337–351.
4. Ram-Tiktin, E. (2014). “The Possible Effects of Moral Bioenhancement on Political Privileges and Fair Equality of Opportunity,” American Journal of Bioethics, 14(4): 43–44.
5. Ram-Tiktin, E. (2016). “Equality of Opportunity versus Sufficiency of Capabilities in Healthcare,” World Journal of Social Science Research, 3(3): 418–437.
6. Ram-Tiktin, E. (2017). “Ethical Consideration of Triage Following Natural Disasters: The IDF Experience in Haiti as a Case Study,” Bioethics, 31(6):467–475.
7. Ram-Tiktin, E. (2018). “Universal Principles of Justice and Respect for Cultural and Religious Diversity in the Capability Approach,” Ethics, Medicine and Public Health, 5 (Apr.–Jun.): 35–46. https://doi.org/10.1016/j.jemep.2018.03.011
8. Ram-Tiktin, E. (2018). “The Tragedy of the Commons and Population Health: The State’s Intervention in an Individual’s Actions and Choices from a Capability Perspective,” Journal of Human Development and Capabilities, 19(4): 438–455.
9. Ram-Tiktin, E., R. Gilbar, R. Beck Fruchter, I. Ben-Ami, S. Freidler, and E. Shalom-Paz (2019). “Expanding the use of Posthumous Assisted Reproduction Technique: Should the deceased’s parents be allowed to use his sperm?” Clinical Ethics, 14(1): 18–25.
10. Ram-Tiktin, E. and R. Gilbar (2019). “Solidarity as a theoretical framework for posthumous assisted reproduction and the case of bereaved parents,” Ethical Theory and Moral Practice, 22: 501–517. https://link.springer.com/article/10.1007/s10677-019-10012-y
11. Gilbar, R. and E. Ram-Tiktin (2019). “It takes a village to raise a child: Solidarity in the courts – Judicial justification for posthumous use of sperm by bereaved parents,” Medical Law Review, 28 (2): 317-341. https://doi.org/10.1093/medlaw/fwz033
12. Ram-tiktin E. and Lipshitz N (2022). “Why Adults have to be Children First”. The Journal of Value Inquiry 56: 201–217 https://doi.org/10.1007/s10790-020-09771-0
13. Lipshitz N., Ram-tiktin E. (2021). “The Value of Being a Child: An Intuitive Case for a Development View”. The Journal of Value Inquiry (https://doi.org/10.1007/s10790-021-09800-6) https://rdcu.be/cpdeW.
פרקים בספרים
Ram-Tiktin, E. (2017) “Basic Human Functional Capabilities as the Currency of Justice in Healthcare," in Carina Fourie and Annette Rid (eds.) What is Enough? Sufficiency, Justice and Health. Oxford University Press, 144–163.
בעבודה
1. Inconsistency in the International Humanitarian Law and the use of moderate physical pressure
2. Do physicians have the prerogative to keep their hands clean in the war against terror?
3. The Role of Moral Fictions in Medical Practice
ניירות עמדה (ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפוריות, איל"ה)
1. Cross-border reproductive care (Dec. 2015)
2. Ethical limits on the use of new technologies (Apr. 2017)
3. Posthumous gamete retrieval and IVF (Mar. 2017)
4. Surrogacy for single men and gay couples (October, 2018)
5. The limits of the physician’s duty to provide fertility treatment (February, 2022)
תאריך עדכון אחרון : 22/11/2023