סמינר מחלקתי, 6.11.2018, עם ד"ר מארק מרקוביץ

הפקולטה למדעי הרוח     המחלקה לפילוסופיה

 

 

סמינר  מחלקתי

 

הנכם מוזמנים לסמינר המחלקתי 

 שיארח את

 ד"ר  מארק מרקוביץ

האוניברסיטה העברית בירושלים

 

 

 

בנושא:

  ״ תפקידם השיטתי של העיונים ב"אתיקה" של שפינוזה״

 

 

הסמינר יתקיים ביום ג', כ"ח חשוון תשע״ט ,   6 נובמבר 2018   

בשעה 14:00,  בבניין 1002 חדר 201

 

*     *     *     *     *

 

תפקידם השיטתי של העיונים ב"אתיקה" של שפינוזה

תקציר: לאורך יותר משלוש מאות שנה שימש החיבור אתיקה: מוכחת בסדר גיאומטרי ומחולקת לחמישה חלקים של שפינוזה כפרדיגמה האולטימטיבית לכתיבה ריגורוזית. כפי שאפשר להסיק כבר מהכותרת של החיבור, שפינוזה חושף את שיטתו הפילוסופית בסדר גיאומטרי. הסדר הגיאומטרי של אוקלידס מניח כי כל משפט יוצא מתוך משפטים קודמים והנחות ראשונות (הגדרות, אקסיומות ופוסטולטים). הסתמכותו של הטיעון על הנחות שלא הוכללו במהלך הקודם של הטיעון מכשילה את הטיעון וממוטטת את המתודה כולה. במובן זה אפשר לקרוא לטיעון שמגולם במשפטים, בהנחות הראשונות ובהוכחות טיעון דדוקטיבי. על מנת שטיעון דדוקטיבי יהיה תקף הוא חייב להיות מספיק, כלומר לא לכלול מידע חדש שאינו מגולם ומכומת במה שקדם לטיעון.

עם זאת, לצדו של הטיעון הדדוקטיבי, לאורך כל הטקסט, קיימים עיונים (scholia) שנראה כי אינם מחויבים לאותם כללים חמורים של דדוקציה. העיונים מקושרים למשפטים מסוימים וכתובים בשפה שוטפת, חיה ואפילו בעלת נימה אישית. בעיונים שפינוזה משתמש ביד חופשית במטפורות, באלגוריות ובלשון אירונית כלפי הגישות המתחרות, כותב בגוף ראשון ואף פונה לקורא בגוף שני (לעומת שימוש בלשון בלתי אישית במשפטים). יתרה מזו, מושגים מרכזיים וחשובים בשיטתו של שפינוזה מופיעים באופן משמעותי דווקא בעיונים: המונחים "טבע טובע" ו"טבע טבוע", דרגות ההכרה מנוסחות ומוסברות בהערה השנייה למשפט ב:40 וכו'.

מהו תפקידם של העיונים? מהו היחס שבין הטיעון הדדוקטיבי לבין העיונים? האם המעמד הכרתי של העיונים זהה למעמד הכרתי של הטיעון הדדוקטיבי?